גלית

כנרת,

אז הנה זה קרה. כמו שכתבנו בחזון. כמו שלימדת אותי לחלום. לפני חודש עברנו לגור יחד. רק עכשיו אני מתפנה לכתוב לך את המכתב הזה. רק עכשיו אני מתחילה לקלוט מה ארע בחיי. לפני חודש עברנו לגור יחד. אני יכולה לכתוב את המשפט הזה עשרות פעמים, ועדיין להתרגש. להתרגש – אבל בהחלט כן להאמין. כי כל מה שלמדתי אצלך הוא – להאמין. להאמין שאפשר להגשים חלומות. להאמין שאפשר לרצות – ולהצליח, ולהאמין שזה יכול לקרות גם בתחום המורכב הזה – זוגיות.הדברים שלימדת אותי על עצמי, על זוגיות, על החיים, שמורים ונצורים בתוכי. מילים ומשפטים שאמרת חוזרים ומהדדים בי. כשקשה לי – אני נזכרת במה שאמרת, ומזכירה לעצמי מסקנות שהגענו אליהם – ומתחזקת. וכששמח לי – ועכשיו מאד מאד שמח לי – אני חוזרת ואומרת לעצמי את משפט המפתח שלך, מה שאת קוראת 'בסיס תפיסת העולם שלי': אני יוצרת את עולמי מתוך התפיסות שלי. אני יצרתי לעצמי את המציאות הנפלאה הזו.והיום אני מבינה בדיוק למה את מתכוונת. אני מודה לך שעזרת לי ליצור את עולמי, ליצור את הזוגיות שלי, ליצור את ההריון שמתפתח בתוכי, מודה לך על החום, האהבה, הרכות והאכפתיות שהבאת לעבודה איתי,

שלך,

גלית